פרעוש החולדה, פרעוש החתול , פרעוש הכלב

הקדמה:

פרעושים אלו הם חרקים זעירים מוצצי דם, רגליהם מותאמות לקפיצה . פרעושים אלו טפילים של יונקים ועופות . גורמים למטרדי "עקיצות" ועלולים להעביר מחלות לאדם וגם לבעלי החיים. נוכחות הפרעושים קשורה בנוכחות בע"ח המשמשים להם כפונדקאים בעיקר כלבים, חתולים וחולדות. מעבר הפרעושים בעצם בין הפונדקאים כדי לעקוץ ולמצוץ דם הוא שמאפשר את העברת המחלות.
בעולם קיימים למעלה מ-2000 מינים שונים של פרעושים.

מחזור החיים:

הזחלים הצעירים של הפרעושים חיים ומתפתחים בדרך כלל בקרקע או בבתים בין סיבי השטיחים וכדומה. הבוגרים הם אלו שמוצצים דם ורק הם. משך זמן ההתפתחות של הפרעוש אינו קבוע ותלוי בהזנה ובתנאי הסביבה , בעיקר טמפרטורה ולחות. בתנאים אופטימאליים בין 18-32 יום.
הנקבה – מטילה מאות ביצים במשך החיים , 3-18 בכל תטולה.
הביצה- אורך הביצה כ-0.5 מ"מ צבעה לבנבן בזמן ההטלה , והופכת לצהובה עם התפתחות העובר. 7-10 ימים לאחר ההטלה בוקעות הביצים.
הזחל- צבעו לבן והוא חסר גפיים ומאוד מובילי, גוף הזחלים מכוסה זיפים ארוכים בהם נאחז בדרך כלל אבק שיוצר הסוואה דבר שמקשה מאוד לאתר אותם אפילו אם מחפשים בדקדקנות לבדיקת נגיעות. הזחלים מעדיפים תנאי חשכה . להתפתחות הזחלים דרושה לחות מינימאלית. תיאורטית כל דבר שניתן לעכל אותו הינו מזון המספק את הזחלים.
הגולם- הזחל הבוגר טווה פרעת לבנה שבתוכה הוא מתגלם. אורך שלב זה הוא כשבוע ימים בתנאים אופטימאליים. בתנאים מסוימים בעיקר אם מדברים על תנאי קור ויובש או העדר פונדקאים בסביבה  מסוגל הבוגר שעדיין רדום בתוך הפקעת לעבור את העונה הקשה עד השתפרות התנאים או הופעת פונדקאי. תקופה זו יכולה להימשך עד שנה.
הבוגר- בדרך כלל מוכן להזנה 24 שעות לאחר עזיבת העטיפה של הגולם. מבנה גופם של הבוגר אלו פרעושים חסרי כנפיים , הגוף פחוס לטרלית, בראש נמצאים גפי פה מוצצים שהם נראים בצורת חדק ומחושים ולפעמים קיימות זוג עיניים. הרגליים מפותחות מאוד ומותאמות לקפיצות יש מעטפת קרנית קשה מאוד, צבעם אדום שחור עד שחור, אורכם יכול להגיע בין 1-3 מ"מ וגופם נראה כחטיבה אחת כאשר בטנם גדולה ביחס לראש ולחזה.

סוגי פרעושים והחשיבות הבריאותית:

יש לנו 3 סוגי פרעושים חשובים מאוד : פרעוש החתול , פרעוש הדבר ופרעוש האדם.

מבחינת חשיבות בריאותית : עקיצות ומטרד - גרוד, כאב, דלקת עור אלרגית שמתבטאת בגרדת קשה, אלרגיות, גירויי עור וכדומה.
מציצת דם ואנמיה – אנמיה בבעלי חיים עלולה להתפתח בעקבות נגיעות מסיבית של פרעושים שבמקרים קיצוניים בעיקר אצל בע"ח מבוגרים ,גורים או חולים עלולה להסתיים במוות.
העברת גורמי מחלות – העברת טפילים כדוגמת  תולעת הסרט , העברת מחלות זיהומיות כגון טיפוס מוריני, דבר וטולרימיה.

אופן העברת המחלות:

תוך כדי מציצת הדם הפרעוש בעצם מחדיר לתוך גוף הפונדקאי רוק המכיל חומרים נוגדי קרישה. רוק זה עלול להכיל בחלק מהמינים גורמי מחלה. הפרעושים לא מוגבלים לפונדקאי אחד ויכולים לעבור בקלות מפרט אחד לאחר ולבלות זמן רב בסביבה.
טיפוס מוריני - מעביר המחלה הוא פרעוש החולדה באמצעות הצואה שלו , הפונדקאי הוא החולדה.
המחלה לא קטלנית בדרך כלל, אבל נמשכת חודשים רבים , מתבטא בחום שעולה ויורד לסירוגין , כאבי ראש , צמרמורות. המחלה פוגעת בעיקר בילדים או בקשישים.
מאז 1951-2 חלה ירידה משמעותית וזאת הודות לשיפור התנאים התברואיים וביצוע פעולות הדברה נגד המכרסמים. אם באותם שנים דווחו כ-800 מקרים בארץ מאז חלה ירידה לעשרות מקרים בשנה. וכיום נרשמים מקרים בודדים בשנה.

דבר – המעבר הוא פרעוש החולדה באמצעות הרוק שלו וזה נקרא העברה ביולוגית, הפונדקאי שלו זה החולדה. יש שני סוגי דבר : דבר בלוטות ודבר ריאות.
מחלה זו יכול להופיע בצורה קטלנית. כיום עם התפתחות הרפואה ואמצעי ההדברה המחלה אינה נפוצה.

איך להיות בשליטה?

קודם כל הכי חשוב זה שלב הזיהוי ברגע שיש תלונות, סימני עקיצות וסימני נגיעות ואנו שמים לב לכך אנחנו יכולים להשתלט על ההתפתחות ואף למנוע מצב שיכול להיות קשה וכואב. ובנוסף יש אפשרות להשתמש בהדברה משולבת.

הדברת פרעושים:

איך אנו יכולים בעצם לטפל בבעיית הפרעושים בסביבתנו?
בבית – לנקות עם שואב אבק רב עוצמה, במיוחד במקומות בהם חיות המחמד רובצות.
במחסנים – איבוק או ריסוס.
בחוץ – למנוע ואם אין אפשרות אז לנסות ולהגביל כניסת כלבים וחתולים משוטטים לחצרות הבית. גירוף , איסוף והרחקה של שכבת הקרקע העליונה באזורים נגועים.

בנוסף יש טיפול בבעלי החיים שיכולה לעזור כגון: בדיקה קבועה של חיות הבית והמשק לגילוי נגיעות, שימוש בקולרים דוחי פרעושים בחיות הבית/חיות המחמד.