שחרורית הלול
זיהוי:
צבע הבוגרים חום אדמדם עד שחור, אורכם 5.5 עד 7 מ"מ, והם רחבים יותר ופחות גליליים בהשוואה ל- Tribolium spp. צורת הזחל טיפוסית לשחרוריתיים. החוליה התשיעית של הבטן מסתיימת בנקודה ברורה, אך אין להם זוג בליטות.
תפוצה:
מין זה קוסמופוליטי ונפוץ מאוד בישראל.
אורח חיים והתנהגות:
התנאים המיטביים להתפחותו הם טמפרטורה של 33 מ"צ ו- 95% לחות יחסית. ניזון מגרגרים, מתוצרי דגניים וממזון של בעלי חיים, במיוחד אם הוא לח ומעופש. נוכחותו של מזיק זה יכולה להצביע על לחות גבוהה בתוך המוצר או על העדר תשומת לב להרחקת שאריות של גרגרים לחים.
בתנאי איסום טובים חרק זה איננו מסוגל לגרום נזק. לעומת זאת, בלולי עופות הימצאותו מסוכנת, שם הוא עלול להיות וקטור למחלות שונות של עופות ולפתוגנים מסוימים של בני אדם, כגון סלמונלה. עם שכלול שיטות החיסון של עופות, לאחר 1972, ירדה חשיבותה של חיפושית הלול. בשנים האחרונות שב ועלה מעמדו של מזיק זה מנשא של מחלות למזיק מבנים. משטחי בידוד עשויים פוליסטירן ופוליאוריתן שהוכנסו לשימוש נרחב בלולים עלולים להינזק קשות תוך שנתיים עד שלוש, עקב מנהגו של המזיק לחפור בהם מנהרות.
חיפושית הלול מצויה בדרך כלל בשכבת 15 הסנטימטרים העליונים של בור הריכוז לזבל העופות. החיפושית ניזונה על מזון עופות, ביצים שבורות, פגרים של עופות ועל בשרם של עופות חולים וחלשים. משטחי הבידוד מנוצלים על ידי הזחלים בדרגה האחרונה שלהם להכנת מקום התגלמותם, ועל ידי הנקבה הבוגרת להטלת ביצים. הנזק הקשה ביותר נגרם לאיזורים הנמוכים הסמוכים לבור הזבל ולמקומות חיבור המשטחים. נמצא שהזחלים מעדיפים זבל עופות בלחות יחסית של 30% עד 40%, והבוגרים פעילים ביותר בלחות זאת. לשחרורית הלול כושר תעופה טוב והיא נחשבת אחד המזיקים הקשים ביותר בלולים בישראל.
הסוג Tenebrio spp.
שני המינים הנפוצים של הסוג Tenebrio הם: Tenebrio molitor L. ו- Tenebrio obscurus F. שניהם מצויים בישראל. הבוגרים של מינים אלה אורכם 12 עד 14 מ"מ, אורך הזחלים כ-25 מ"מ. מינים אלה ידועים בעמידותם לתנאי קור ונמצאים בעיקר בארצות ממוזגות. הם ניזונים מן החי ומן הצומח. לעיתים מתרבים בשאריות מזון המצויות בפינות ובמקומות חשוכים ולחים, במפעלי מזון, בטחנות קמח ובמכוני תערובת. קצב גידולם איטי והם אינם נחשבים כמזיקים רציניים.
(c) כל הזכויות שמורות לחברת אחסנה ירוקה בע"מ.